בריח ירושלים בע"מ נ' קים לוסטיגמן יזום ובניה בע"מ

פסק דין

1.תחילתה של התובענה היא בהתנגדות הנתבעת לביצוע שטר על מלוא הסכום של שתי המחאות שהוגשו בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים בתיק מספר 2-09-10427-03. התביעה הועברה לדיון בסדר דין מהיר לאחר שהתקבלה ההתנגדות לביצוע ההמחאות. ההמחאות, בסך כולל 32,207.7 ₪ שנרשמו לפקודת התובעת, הוצגו לפירעון ולא כובדו בשל חילולן תוך מתן הוראת ביטול.

צ'ק מספר 5094897, ע"ס 16,103.85 ₪ שמועד פירעונו 25.12.2009.

צ'ק מספר 5094898, ע"ס 16,103.85 ₪ שמועד פירעונו 01.02.2009.

(להלן -"ההמחאות").

2.התובעת טוענת כי היא התקשרה עם הנתבעת, בהסכם לאספקת דלתות דגם אופיר, ביום 17.11.08 בעלות כוללת של 32,865 ₪. על פי ההזמנה ולאחר הספקת הסחורה במלואה בדיקת טיבה, איכותה ואופן התקנתה, נמסרו לה שתי ההמחאות. לאחר שהמחאה הראשונה חוללה נשלחה ביום 19.1.09 התראה בגין צ'ק שלא נפרע, אך לא התקבלה תגובה מהנתבעת. מאוחר יותר, חולל גם הצ'ק השני ושניהם, עקב הוראת ביטול מוקדמת של הנתבעת. בהיעדר כל תגובה לפניה ובהיעדר הודעת ביטול, נמסרו הצ'קים לביצוע בהוצל"פ ביום 5.2.09. לטענת התובעת, מאחר שנחתם הסכם הזמנה בין בעלי הדין וסופקה לנתבעת הסחורה במלואה, יש לחייבה על פי סכום ההמחאות.

3.התובעת דחתה את טענות הנתבעת אשר ביקשה להסיטת את הדיון בתביעתה לענייניה של הנתבעת עם חברה אחרת, שאינו רלוונטי לה ולהזמנה נשוא ההמחאות, על מנת להימנע מתשלום חובה בהתאם להזמנה. לשיטתה, אין זיקה מהותית או פורמאלית בינה לבין החברה האחרת ששמה " חברת מוצרי ביטחון ירושלים בע"מ" ח.פ. 513101402(להלן-" מוצרי ביטחון"), ואין בסיס ליצירת קונסטרוקציה משפטית בהרמת מסך, מבלי שקיימת זהות כלשהי בין בעלי המניות של התובעת ל"מוצרי ביטחון". יש להבחין בין שתי הישויות המשפטיות ואין לפטור את הנתבעת מתשלום החוב כלפיה.

4.הנתבעת טוענת כי התובעת, מסתתרת מאחורי מסך ההתאגדות בניסיון לבצע מרמה כנגדה. לשיטתה, ההמחאות ניתנו לה בשוגג, עקב טעות משרדית לאחר ששולמה כל התמורה בגין ההזמנה לאספקת הדלתות. האספקה, בוצעה באיחור, עקב מחדליה והתנהגותה של התובעת. לטענתה, התובעת אינה רשאית להיפרע ממנה בכפל בגין אותה הזמנה. מאחר ומדובר בצדדים קרובים לשטר, דין השטר כדין חוזה. לפיכך, טענה של היעדר כל תמורה נוספת שבגינה עליה לשלם תשלום נוסף, מהווה הגנה טובה המצמיחה לה סעד. לדידה, קיים קשר פנימי בין השטר לבין עסקת היסוד ועל כן רשאי עושה השטר, להעלות כנגד הנפרעת טענה בדבר תשלום עודף על פי עסקת היסוד, שהוא נמוך מסכום השטר. הואיל ועסקינן ב"צד קרוב" לשיטתה, להבדיל מאוחז כשורה אחר, דין התביעה להידחות לטענת הנתבעת.

המסכת העובדתית:

5.מר יואב גוליאן הבעלים והמנהל בפועל של התובעת העיד על היכרותו את חברת "מוצרי ביטחון" ועל עבודתו אצלה מספר חודשים בתפקיד איש מכירות בשנת 2007. לדבריו, כעת אין לו קשר איתה (עמ' 1 שורות 20-18 ). "מוצרי ביטחון" סגרה לדברי העד את משרדיה והתובעת, שכרה את משרדיה לאחר שחלפו שלושה חודשים בהם "מוצרי ביטחון" לא הפעילה את המקום (עמ' 2 שורה 20). בנוסף אמר העד, שמזכירתו עבדה בעבר כמזכירה בחברת "מוצרי ביטחון " אך עברה לעבוד אצלו לאחר מכן (עמ' 3 שורה 4).

6.לעניין המחיקה ב'טיפקס' של הכותרת בטופס ההזמנה (ת/1) העיד מר גוליאן כי הדבר נבע מרכישת התובעת את התצוגה והמלאי מחברת "מוצרי ביטחון" (עמ' 4 שורה 17). לטענתו, המחיקה של הכותרת מעידה כי מדובר בחברה אחרת וכי מזכירתו ביצעה את ההזמנה מהתובעת. ההזמנה, אושרה על ידי הנתבעת בחתימתה (עמ' 4 שורות 9-7). לעניין הלקוחות והזמנות פתוחות של "מוצרי ביטחון" העיד כי הוא לא "רכש" אותם, אך הוא ביצע קנייה מחדש של המוצרים במחיר עלות בתוספת התקנה, עבור לקוחות שניגרמו להם הפסדים בשל התנהלותה של "מוצרי ביטחון" (עמ' 4 שורה 20 ועמ' 5 שורה 5).

7.מר בני עדרי העיד מטעם הנתבעת. לדבריו, ההזמנה שביצעה הנתבעת "מהמשיבה" היא מיום 13.1.08 ( נ/1, צורפה כנספח ג' לתצהירו של העד). כאשר נשאל העד מי היא ה"משיבה" השיב כי היא "בריח ירושלים" (התובעת- מ.ל). בהתאם לעדותו, אין הבחנה בין חברת "מוצרי ביטחון" לבין התובעת ומדובר ב'אותו דבר' כדבריו והנושא, הינו עניין משפטי (עמ' 5 שורה 27). הוסיף העד ואמר כי אמנם רישומי החברות ברשם החברות שונה, אך שמותיהן של החברות דומים ומדובר באותם אנשים (עמ' 5 שורה 29). קיים אמנם שוני לדבריו בתאריכים, בין ההזמנה ת/1 מיום 13.1.08 לבין ההזמנה מהנתבעת נ/1 מיום 17.11.08, אך מדובר באותה הזמנה ולמעשה ת/1, הוא נייר פקס שהפכו אותו להזמנה (עמ' 6 שורות 10-8). העד אישר כי מר טל נתיב, חתום הן על ההזמנה נ/1 והן על ההזמנה ת/1.

8.מר עדרי נשאל בנוגע לשוני בגובה התמורה בין שתי ההזמנות, כאשר נ/1 - ע"ס 40,194 ₪ ואילו ת/1 - ע"ס 32,865 ₪ והשיב כי הסכומים אכן שונים ואין לו הסבר לכך (עמ' 6 שורות 18-16). לדבריו, ככל הנראה הדבר נובע מכך "שעבדו" על העובדים שלו, והשתילו הזמנה והחתימו על סכומים שונים (עמ' 6 שורה 20). באופן דומה העיד כי גם על הצ'קים הוא חתם בטעות ומתוך שגגה וכתוצאה ממרמה (עמ' 6 שורה 27). לשאלת מתן הודעת ביטול אמר העד כי בעת שנודע לו שחלה טעות, הוא לא סבר שעליו למסור הודעת ביטול למאן דהוא ( עמ' 7 שורה 8). לא זכור לו מה היה מועד ביטול ההמחאות אך הדבר נעשה, לאחר מסירת הדלתות לנתבעת (עמ' 7 שורה 14) ובתחילת עדותו אמר כי הביטול היה לפני הפירעון (עמ' 7 שורה 12).

דיון ומסקנות:

עסקת היסוד

9.הוכח כי ההמחאות ניתנו לתובעת במסגרת הזמנה ת/1 בסך 32,865 ₪ ולא במסגרת הזמנה נ/1 בסך 40,194 ₪. אין מחלוקת, כי התובעת סיפקה לנתבעת את הדלתות בהתאם להזמנה ת/1 דווקא. הנתבעת, טוענת כי עיסקת יסוד קודמת, שהתבצעה בהתאם להזמנה נ/1 ביום 13.1.08 עם חברת "מוצרי ביטחון". השם ומספר הרישום של "מוצרי ביטחון" אמנם שונה משמה ומספר הרישום של התובעת, אך אין לחייבה בתשלום לתובעת בשל זיקה מהותית בין השתיים ועקב תשלום ששולם ל"מוצרי ביטחון" בגין אותה הזמנה.

10. אני דוחה את טענתה זו של הנתבעת בדבר זהות בין החברות, הואיל וכל אחת מהן מהווה אישיות משפטית נפרדת מחברתה. אין בידי לקבל גם את הטענה בדבר זכותה של הנתבעת להרים את מסך ההתאגדות ביצירת זיקה בין שתי החברות , בשל השוני בבעלי המניות בכל אחת מהחברות.

11. כמו כן, קיים שוני ברכיבי שתי עסקאות היסוד. ההזמנות, הן הזמנות שונות בתאריכים שונים. הן בגובה התמורה והן באופן תשלום התמורה ותאריכיו. לפיכך, אני קובעת כי לא הוכח כי מדובר באותה הזמנה ועסקינן בשתי עסקאות יסוד שונות, שהוכח כי רק אחת מהן נוגעת לתובעת.

טענת מרמה

12.טענת מרמה בעילה שטרית, טעונה נטל ראייתי כבד משקל והטוען למרמה והונאה אינו יכול להסתמך על חשדות בעלמא כי אם נידרש להרים את הנטל להוכיח מסכת עובדתית שלמה ומפורטת, המעידה על כך. בעניינינו, הנתבעת לא הוכיחה את טענת המרמה ומהראיות עולה, כי התובעת ציינה במפורש בסיפא של ההזמנה כי התשלום יתבצע ביום אספקת הדלתות ובראש ההזמנה צוינו מספר ההמחאות וסכומן. מתצהירה של הנתבעת עולה כי היה רצף של טעויות מצידה לשיטתה. למרות זאת היא לא נמנעה ממסירת ההמחאות לתובעת. החל, מקבלת ההזמנה אשר נרשם בה במפורש עניין התשלום ואופן ביצועו וכלה בהיעדר משלוח תגובה לדרישת התובעת לתשלום על פי ההמחאות. תמוה, כי למרות שההזמנה לא בוצעה לכאורה במשך 10 חודשים, טרחה הנתבעת לחתום על הזמנה נוספת. בנוסף, הנתבעת קיבלה את הסחורה שלא תואמת במדויק להזמנה מיום 13.1.08 ואף מסרה שתי המחאות לתובעת, במועדים שונים.